מה מוכרים לנו?

מאז שנכנס טרנד הבריאותי וטבעי, יותר ויותר בתי מרקחת, פארמים ובתי טבע מוכרים לנו שמנים וחמאות.
כולנו מכירים את חמאת השיאה שעוזרת לנו במצבי יובש קיצוניים, שמן קוקוס שמריח נהדר ומעולה בעצם להכל, שמן זרעי ענבים צלול כיין וכו'..
ועכשיו השאלה –
האם המוצרים האלו איכותיים? איזו כבישה הם? מה הערכים שלהם? האם אתם יודעים על מה אתם מוציאים את מיטב כספיכם?

לפני שאנו רצים עכשיו לבית טבע לקנות שמן אבוקדו כי אמרו שהוא מלא בויטמינים בואו ונבין איך מפיקים את כל השמנים והחמאות ומה אנחנו מקבלים.

** אציין כי השמנים והחמאות מופקים בהליך זהה – שיטה חמה או כבישה קרה.

שמנים וחמאות

שמנים וחמאות

אחת השיטות היא בישול גרעין הצמח/פרי – Solvant Extract. בשיטה הזו, טוחנים את גרעיני הפרי שממנו רוצים להפיק את השמן ומבשלים אותו בטמפרטורה גבוהה (מעל 60 מעלות צלזיוס) עם עוד חומרים ממיסים שלרוב הם תוצרי נפט! (כן כן). לאחר בישול ארוך וממושך מסננים את השמן, מנדפים את שאריות החומרים הממיסים (שאגב לעיתים נשארים עדיין בשמן) ומזקקים את השמן. מכאן אנחנו מקבלים את השמן המזוקק.

 

בשיטה זו מנצלים את מקסימום מה שהפרי יכול לתת. בדרך כלל השמן יהיה נוזל שקוף, או חמאה לבנה ללא צבע ובשיטה הזו בעצם כל אותם הויטמינים, המינרלים מתנדפים עם הבישול ואנחנו מקבלים שמן פשוט, ללא ערכים חיוניים.

אז מה אנחנו מקבלים בעצם:

שמן אבוקדו – ירקרק וצלול
שמן זרעי ענבים – צהבהב וצלול ללא ריח
שמן שקדים – צהבהב וצלול וללא ריח
חמאת שיאה – לבנה, מעט צמיגית, ללא ריח
שמן קוקוס – לבן ללא ריח אופייני
שמן המפ – ירקרק עם טעם וריח של דשא

וכן הלאה.
אנחנו מקבלים שמנים פשוטים, ללא ערכים שהמקסימום שאפשר להשתמש בהם זה לעיסוי. שמנים אלו לא ממש נספגים בעור ונשארים כמחסון בין שכבת העור לאויר בדומה לכל מוצרי הנפט.

מזוקק או לא מזוקק, זאת השאלה

מזוקק או לא מזוקק, זאת השאלה

השיטה המומלצת  כבישה קרה – השמנים והחמאות מופקות במעיכה ללא הפעלת חום. בשיטה זו לא ניתן להשתמש במקסימום ולעיתים מפיקים את השמנים והחמאות רק פעם אחת, מה שנקרא  Virgin (מאוד מקובל בשמני קוקוס, זית וכו'). שיטה זו יקרה יותר ולכן המוצרים יקרים יותר.

 

 

בשיטה זו כל הערכים שהם בין היתר חומצות השומן, הויטמינים והמינרלים  החיוניים להתפתחות, טיפוח וריפוי גוף האדם, נשמרים בשמן.

ובכך אנחנו מקבלים:

שמן אבוקדו – ירוק כהה ועכור (אגב מופק מהפרי ולא מהגלעין).
שמן זרעי ענבים – ירוק כהה, עכור עם משקעים ומעט סמיך.
שמן שקדים – צלול עם ריח שקדים ממכר
חמאת שיאה – צהובה אפרפרה, בעלת ריח אגוזי אופייני
שמן קוקוס – לבן עם ריח קוקוס משכר
שמן המפ – ירוק כהה עם ריח דומה מאוד לריח מריחואנה.

כאן השמנים נספגים, הויטמינים חודרים פנימה (מה שלא, נשאר כמגן) ובכך אנו מקבלים את כל הערכים החיוניים לגופינו.

קבלו סרטון נחמד (השקיעו 10 דקות מזמנכם, אני הייתי מהופנטת) איך מכינים חמאת שיאה אמיתית, אורגנית, עבודת יד!

 

אז לפני שאתם רצים לקנות, תבדקו.. תבדקו כבישה, ריח, צבע ותוקף (יש שמנים שטובים רק בסמוך לכבישה).

תרצו המלצות איפה לרכוש חומר איכותי וטוב? השאירו לי הודעה:

 

מודעות פרסומת