אבני דרך או הצהרת כוונות

לפעמים נדמה לי שאנחנו חיים אי שם בסרט הוליוודי משנות החמישים. הגברים צריכים לעבוד ולפרנס ונשים להיות עקרות בית למופת; לבשל, לחנך, לדאוג, לסדר ולהיות מתוקתקות.

עד היום יש סטיגמה שאישה צריכה להיות בבית ולטפל בילדים, עד היום לא מתחשבים באישה שרוצה קצת אחרת.:

אישה שרוצה לצאת לעבוד

אישה שרוצה קריירה לצד המשפחה

אישה שרוצה להרוויח כסף

אישה שרוצה מעמד

למשל אנחנו, משפחה נורמטיבית לחלוטין: חתונה, שני ילדים ושתי משרות.

לצערי אחרי הלידה הראשונה הייתי משותקת, חודש ימים לא יכלתי לטפל בבת שלי ונחשו מה? מי טיפל בה? אדם! זה שלא היה לו מושג אפילו להחזיק ילד בידיים.

בלי מילים, רק רגשות

בלי מילים, רק רגשות

אדם לקח חופש תוך סיכון שיצטרך להפרד מהמשרה. אדם טיפל בילדה: החליף חיתולים, רחץ, הרגיע ושיחק. אדם החליט החלטות ואדם יישם.

לאחר שהבראתי, איפה שהוא באמצע החופשה ("מי שקרא לזה חופשת לידה כנראה רבע ילד אין לו" אמר ישראל קטורזה) החלטתי שאני רוצה עסק משל עצמי, רוצה להתפתח בתחום שאני אוהבת ושאני נהנית ממנו. כמובן זכיתי לכל התמיכה האפשרית מהמשפחה (ההורים) ומאדם. "אני איתך לאורך כל הדרך" אמר, "בטוח שתצליחי" ציין.

אך יש כאלו שהרימו גבה. "זה כל כך הרבה שעות", "אישה עם ילדים שפותחת עסק חדש, זה אמיץ, לא הייתי עושה את זה", "עסק? לכי תהיי פקידה עד שלוש ותהיי בבית עם הילדים"

כיום בשנות האלפיים, במאה העשרים ואחת המשוכללת, שבה אנחנו יוצאים במחאות על מילקי ועל יוקר מחייה, על חתונות חד מיניות ועל שוויון זכויות, החברה הישראלית ובכללותה חברות ותאגידים כמו "חברת אקרשטיין" המייצרת בין היתר אבני דרך עדיין ובצער רב נמצאים אי שם בשנות החמישים.

אבן דרך

חוץ מהאבות במדרכות משתמשים גם ילדים, אנשים בעלי מגבלה כזו או אחרת, אנשים מבוגרים שקשה להם עם המדרגות.

הפרסומים, המדיה ואפילו אבני הדרך לא יודעים להבדיל. אין רק אמא – יש משפחה, יש הורים ויש אחים, יש אינדיבידואלים ויש קבוצות. אנחנו נלחמים נגד קטלוג, אך מצד שני החברות הגדולות והמדיה אינם מוכנים לזוז ולו מילימטר אחד מחוץ לקופסא.

לפני מספר ימים, פוסט זה תוכנן להיות חלק ממהלך של קבוצת הבלוגרים של הכוורת, בו משתתפים מעל 40 בלוגים במטרה להוציא את אבן השפה בה דובר בפוסט מן השוק. לשמחתנו, הודיעה לנו "חברת אקרשטיין" מיד עם העברת הבקשה להסרת האבן מן הקטלוג כי הם אכן מתכוונים לעשות זאת בהקדם והודו לנו על פנייתנו.
אנחנו מסירים בפני "חברת אקרשטיין" את הכובע על בחירתה לתרום להורות השיוויונית בישראל ומצפים לראות את האבן מוסרת מן הקטלוג בימים הקרובים.

אולי "חברת אקרשטיין" לא תוכל לשנות את העולם, אבל היא בחרה לשנות את התפיסה שתוביל אותנו משנות החמישים הישר לשנות האלפיים.

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה הורות ומשפחה, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s