זכרון מתוק-חריף

קרינוש אהובה שלי,

הפוסט הזה כולו מוקדש לך, לזכרונות (אחד מהם) ולחג בלבן שכל כך אהבת.

מתגעגעת מאוד!
דודה'לה

 

חבל שאני לא מרטי מקפליי ואין לי מכונת זמן.

הייתי חוזרת בכיף אחורה בזמן רק בשביל להביט מהצד איך הייתי בתור תינוקת, בתור ילדה, מה עשיתי כשהפכתי לנערה עם תסמונת גיל הטיפש-עשרה, כל השטויות שעשיתי או שגרמתי להם לקרות.

אנחנו מאחסנים בתוכינו זיכרונות טובים, זיכרונות שחבל שנשמרו אבל היי, זה אמור להיות פוסט חגיגי, לבן, טעים ואפילו קצת מצחיק.

המגירה ושמה קרינה

אז הסיפור הבא מגיע מתוך מגירה מאוד מיוחדת, וקוראים לה "קרינה" (על שם אחייניתוש או בשמה האמיתי – קרינה ואלס בובה'לה)

השנה – 1994 (אם אני זוכרת נכון) היא – פעוטה בת שנתיים קורעת מצחוק עם תלתלי זהב ואני, בת 14, קלולס, מטפלת-בייביסיטר-דודה בתחילת דרכה וחרדה מאוד.

קרינה יושבת בכיסא האוכל שלה ומחסלת את עוגת הגבינה שאמא שלי הכינה, עוגת גבינה קפולסקי היא נקראת (זוכרים רשת כזו?!) עם שכבה של ריבת אוכמניות. הילדה שמחה ומאושרת, הפה מרוח בריבה, הידיים בריבה בעצם כל הסביבה שלה בריבה.

הילדה חולה קצת, משתעלת..

– "תני לה כפית אחת מהסירופ הזה אחרי שתסיים לאכול" – אומרת גיסתי ומניחה את הבקבוקון בארון התרופות.
– "בטח" – עניתי לה והמשכתי בעיסוקיי. לרוע המזל סבתא שלי (כן כן, לכל משפחה רוסית יש סבתא בסלון, מכירה, חייתי את זה!) שהייתה חולת סכרת והזריקה אינסולין החזיקה באותו הארון בקבוקון זהה עם כוהל מעט מהול במים.

בשיא הנונשלנטיות אני מוציאה את הבקבוקון, מוזגת את התוכן לכפית ונותן לקרינה לשתות: – "קחי" – אני אומרת לה – "פה גדול" – ומראה איך לפתוח את הפה. הנוזל השקוף מחליק לה לגרון.

(אני בטוחה שלעולם לא ראיתם עיניים של בן אדם יוצאים מהמקום, אני כן!)

– "חם! חם! חם!" – צעקה את המילים היחידות שיכלה להגיד. ברגע זה, ירד ליבי לקרסוליים. לקחתי את הבקבוקון והרחתי..

חשכו עיניי, התחלתי לבכות, לא הבנתי מה אני מריחה, אבל סירופ מתוק זה לא!

התקשרתי בוכה לעבודה של אמא (אז עוד לא היה ווטסאפ ומשפחתו) וסיפרתי שנתתי בטעות לקרינה לשתות לא פחות ולא יותר – אצטון!

– "אין לנו אצטון בארונית, טעית, זה בטח כוהל של סבתא. תני לה לשתות הרבה מים, לכי תריחי שוב. ותרגעי!" – סיננה אמא.

במהלך השיחה, הלחץ, הרחרוחים, הבכי והאשמה עצמית, שמתי לב ששקט, שקט מידי. אני מסתכלת על אחייניתוש, היא עם חיוך גדול מרוח על הפנים, לחיים סמוקות, שרועה על כיסא אוכל שלה ומגחגכת לה להנאתה.
כמובן שהשקתי אותה מים אבל זה היה מאוחר מידי.

הילדה – השתכרה!

הוצאתי אותה מהכיסא, ושלחתי אותה לסלון. רק עכשיו אני מבינה שמה שהכי היה חסר לי אז זה סמארטפון, להקליט את הדבר הבא:
הליכת זגזג, שריקה, עיניים עם ברק, חיוך מאוזן לאוזן – ספרתי על שלוש, הילדה נפלה ונרדמה.

הסוף טוב, אף אחד לא כעס עלי, צחקנו על זה כהוגן, זה אפילו הפך לאחד מסיפורי הקאלט המשפחתיים. ומה עם הילדה?

היא ישנה קרוב לשעתיים, קמה בריאה ולא חלתה קרוב לחצי שנה בכלום! ועם מה אני נשארתי?

עם התמונה הזו בראש – ילדה זהובת תלתלים, עם עיניים ירוקות גדולות, יושבת לה עם חולצה ותחתונים על כיסא אוכל כשכל הפה, הלחיים והאף מרוחים בעוגת גבינה קפולסקי עם ריבת אוכמניות.

המתכון אבד, אמא שלי לא זוכרת אותו, מזל שיש אינטרנט ומצאתי מה שנראה כגרסה די דומה למה שאכלתי. תודה לקיצי על המתכון.

התמונה להמחשה בלבד

התמונה להמחשה בלבד

המצרכים ואופן ההכנה

תחתית העוגה

150 גרם ביסקוויטים
100 גרם חמאה

טוחנים יחד במעבד מזון

תערובת הגבינה

4 גבינה לבנה רכה 9% (ק"ג גבינה)
21 גרם ג'לטין
1 כוס מים רותחים
2 שמנת מתוקה (השתמשתי בשמנת להקצפה ללא סוכר)
כוס סוכר

ממיסים את הג'לטין בכוס מים רותחים ומקררים
מקציפים את השמנת מתוקה
מערבבים את הגבינה עם הסוכר
מערבבים הכל יחד

ציפוי

קופסת מחית אוכמניות כחולות (אני החלפתי בריבת חלב)

ההרכבה

מרפדים תבנית מס' 26 בתערובת הביסקוויטים עם החמאה ויוצקים מעל
את תערובת הגבינה.
מכניסים למקרר ל- 24 שעות (רצוי אפילו 36 שעות)
לאחר הקירור יוצקים על העוגה את קופסת מחית האוכמניות ומשטחים.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה חוויות, מתכונים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על זכרון מתוק-חריף

  1. frenchtoast הגיב:

    סיפור גדול!!!!!!!!!!!!!!

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s