האורות שלי

חג האורות מגיע עלינו לטובה, אוהבת את החג הזה. משהו במשפחתיות, בחנוכיה, בביחד הזה מרגש אותי. מוצאת את עצמי מתרגשת רק מהמחשבה שהחג מתקרב.

עבר:
את החג רשמית אנו חוגגים רק 24 שנים. אותה התקופה בה אנחנו חיים בארץ. אני ילידת ברית המועצות לשעבר ולא היה ממש מקובל לחגוג שם חגים יהודיים אי שם בשנות השמונים. אפילו בפסח, היו מכינים לנו מצות במאפיה מחתרתית והיינו מחביאים את הקרטון מתחת למיטה של ההורים.
אבל כל שנה, אמא או סבתא היו מכינות לטקס (לביבות תפוחי אדמה) בערך בתקופה של חנוכה בארץ (בכל זאת סבתא נולדה למשפחה דתית עם אבא חזן בבית כנסת מקומי).

מתכון מדוייק אין, הכל לפי העין. להגיש עם רסק תפוחים או עם שמנת חמוצה או עם שניהם יחד.

%d7%9c%d7%98%d7%a7%d7%a1

כמה תפוחי אדמה, מל"פ, קצת קמח, כמה ביצים והופ, הלטקס מוכן.

לטקס
4 תפוחי אדמה בינוניים לגרד בפומפיה עבה (לתת לעמוד מספר דקות ואז לסנן ולשפוך את הנוזלים).
3 ביצים XL
מלח, פלפל
קמח שוב לפי העין, לרוב יוצא כשנים שלוש כפות.
לערבב היטב ולטגן במחבת עם שמן חם מאוד.

אז עד שעלינו לארץ לא ידעתי שיש חופשת חנוכה, מופעים, סופגניות והרבה אורות ושמחה.

הווה:
היום אני ישראלית לכל דבר, אוכלת סופגניות, מדליקים נרות כל יום, מארחים ומתארחים. אפילו החתונה שלי עם בחיר ליבי הייתה בנר השני של חנוכה.

1372

מדליקים נרות באמצע החתונה

כשנהייתי אמא חשבתי איך בדיוק אספר לילדי על האופן בו חגגתי חנוכה כשהייתי בגילם? האם גם סחבתי את ההורים שלי לכל הופעה אפשרית? האם שרתי את השירים? (עד היום לא הכי מכירה את שירי החג).
אז יוצא שיחד איתם אני חווה את מה שלא חוויתי בילדות.
עד עכשיו לא יצא לי לקחת אותם לכל הופעות הפסטיגלים למינהם, היו קטנים. אבל השנה הכל משתנה. יעל כבר בת 4 ואוהבת הצגות והופעות והשאלות לא איחרו להגיע.
"אמא, תקחי אותי להופעה?"
"אמא, מתי נלך להופעה?"
"נו, אמא!!"
למען האמת, התוכן לאחרונה די מטריד אותי, שירי הסלפי, עירום חלקי על הבמה, שפת סלנג לא מובנת ושירים, איך נאמר? לא תמימים בעליל.

"קחי אותה למותק של פסטיבל" אמרה לי שנה שעברה אחת החברות שלי עוד מימי התיכון. "זו אחלה הופעה עם שירים של פעם".

motek16-500
אחלה הופעה עם שירים של פעם? שכחת שלא גדלתי כאן?
השנה החלטתי להציץ וגיליתי שאכן מדובר על שירים שכל הילדים גדלו וגדלים עליהם, שירי נורית הירש. ומסתבר שאחד מהם אפילו אהוב עלי במיוחד.

"יופי, הזדמנות נהדרת שתלכי איתה ותהני גם" – לא סתם אני חברה שלה עוד מימים ימימה, היא תמיד ידעה לשכנע אותי.

אז נראה לי שזו תוכנית לא רעה לחגיגות השנה.
גם יום נישואין חמישי, גם שני ילדים מדהימים שהם האור בחיים שלי ושל בעלי, גם מותק של פסטיבל שזה יותר בשבילי מאשר בשבילה וגם אולי סוף סוף אצליח להכין את המיני סופגניות שאמא שלי מכינה קבוע כל שנה?

גם פה, אין מתכון מדוייק (ככה זה אמהות, בטח גם אני אהיה גם כשאהפוך לסבתא).

img_3221

כשהיא הייתה רק בת שנה

סופגניות טוב טעם
גבינת טוב טעם
1/2 כוס סוכר (אולי גם קצת יותר, אנחנו לא אוהבים מתוק להחריד).
1 שקית סוכר וניל או כפית של תמצית וניל.
1 שקית אבקת אפיה
גרידה מלימון או תפוז אחד
2 ביצים
קמח – להתחיל מ-1/2 כוס ולהמשיך להוסיף עד שניתן לגלגל סופגניות קטנות (צריך קצת להדבק לידיים, ממש קצת).
לטגן בשמן עמוק רותח!
(צריך לשים לב לרמת האש והחום, לעיתים מבחוץ הסופגניות כבר כמעט נשרפות ובפנים עדיין לא עשוי, אז את הנגלה הראשונה אנחנו תמיד "בודקים", זאת אומרת אוכלים לצורך בדיקה).

אנחנו אוהבים אותם סופגניות ביס או דאבל ביס, כזה שלוקחים אחת, נוגסים ומיד לוקחים אחת נוספת.

עתיד:
העתיד הוא ברור, אני רוצה לתת לילדים שלי לחוות את כל החוויות הארצישראליות שכוללות הופעות, מסיבות, תכנים של פעם, דמויות של פעם. כשיהיה סבתא (נניח בעוד כשלושים שנה) רוצה לספר לנכדי את החוויות משלי, לשיר איתם את השירים "של פעם" בלי לחייך ולתרץ "שכחתי פשוט את המילים".

אז אני רוצה לאחל לכם לחג שאוטוטו דופק לנו בדלת:
מלא אור, קטן כגדול.
שמחה ונחת
עתיד בהיר ומוצלח
עבר שכיף להזכר
והווה רגוע וכיפי.

 

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה הורות ומשפחה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s